נר הוא אביזר נפלא, כה נפלא שהוא מלווה אותנו בחינניות ויוקרה כבר אלפי שנים. נרות ממשיכים לספק ניחוחות מרעננים, אווירה טובה, רוגע ושלווה, כחלק בלתי נפרד מחיינו. בנוסף, בעת המודרנית הנר הוא אלמנט עיצובי מהמם, בגדלים וצבעים מגוונים, מחזיק מעמד לאורך זמן ומשמש גם כקישוט ודקורציה, כך שאנו שואבים המון הנאה מהאנרגיה החיובית שהוא מפיץ.
נשמע טוב מאוד, נכון?
אך מה קורה כאשר אחת החברות הסתובבה עם תיק קטן ליד הנר הדולק, לא שמה לב והפילה אותו על הווילון, שמיד החל לבעור? או כאשר הכלב התרוצץ בהנאה במרחבי הסלון, התנגש בנר שהונח על שולחן עץ - ותוך שניות השולחן כולו עלה באש?
אל תאמרו – "לי זה לא יקרה". עדיף לנהוג בזהירות, כי בכל זאת אנו עוסקים כאן ביסוד האש, ועם כל ההנאה והחוויות שהשליטה בו מביאה, עלינו להכיר את הסכנות ולהקפיד על בטיחות.
לכן, בתור עסק מקצועי לנרות, אנחנו ב-AVIRA ריכזנו כאן כמה כללים פשוטים, המורכבים מהוראות שימוש ושמירה על הבטיחות בעת הדלקת הנר. אנו מקפידים לצרף את הכללים מתחת לכל נר, ומאמינים שהם יסייעו לכולנו. הבה נתחיל:
מיקום הנר הוא צעד חשוב בשמירה על בטיחות. המקום בו נניח את הנר יכול להשפיע על זמן התגובה שלנו כשמשהו משתבש, על הסיכוי של חפצים ואביזרים סמוכים להתלקח וגודל הנזק במקרה חירום.
-
הכלל הראשון במיקום הוא בחירת משטח יציב. השאיפה היא שהנר, אם גדול או קטן, לא ייפול או יזוז מרוח נושבת, ושאפילו לא יזוז מתנועה בחדר או התנגשות קלה. משטחים כאלה יכולים להיות מדפים, שולחנות, שידות ואפילו השיש במטבח. מיטה, למשל, היא לא משטח יציב, וגם לא הספה.
-
הכלל השני אותו ניישם הוא תמיד להניח את הנר על תחתית או משטח שאינו עשוי מחומר דליק. לא כדאי למקם את הנר על מפה של שולחן, או ערמת עיתונים, כי במקרה של נפילה הם יתלקחו במהירות. לכן, תמיד נדאג שמתחת לנר יהיה מגש או תחתית מחומר שאינו דליק.
כמו כן, ברור שהמשטח חייב להיות גם עמיד בחום, כי הזכוכית מתחממת. משטח כזה הוא כל כלי העשוי מחומר עמיד לחום ואינו דליק, כמו זכוכית, מתכת, קרמיקה וחול.
-
אמצעי זהירות שלישי הוא לוודא שאין בקרבת הנר חומרים דליקים אחרים שיכולים להתלקח. בכל חדר או חלל יש לפחות חומר אחד כזה, כמו הפרחים והעיתונים בסלון, הנייר הסופג במטבח, הבדים בחדר השינה ונייר טואלט בשירותים (כן, גם שם נרות הם דרך מעולה להפיץ ריח נעים). יש להרחיק את הנר הדולק משמיכות, ניירות, מצתים, פתילים, פלסטיק וכל מוצר טקסטיל אחר. כמו כן, לא כדאי למקם נרות ליד מפיצי ריח, כי מפיץ ריח מכיל בתוכו חומר דליק, וכמו שלא מדליקים נר בתוך האוטו, או ליד דלק ואלכוהול – הרחיקו אותו גם משם.
-
נרות מול ילדים ובעלי חיים – חשוב מאוד להרחיק את הנרות מהישג ידם של ילדים. תפעול לא נכון בהחזקת הנר או התקרבות יתרה יכולה להוביל לכוויות באצבעות ובגוף, ולכן נרחיק את הזאטוטים כמה שיותר מהאש. גם בעלי החיים הסמוכים יכולים ליצור בעיות, כי כלבים אוהבים לרוץ ולהשתולל במרחבי הבית, ולחתולים יש חיבה לא מוסברת (באמת) להפיל כוסות וצנצנות. מומלץ למקם את הנרות במקום בו בעלי חיים לא יוכלו להפיל או לנדנד את הנר, לצורך מזעור הסכנה.
להשאיר נר דולק ללא השגחה זה משחק באש (היינו כותבים סטגדיש! אם לא היינו יודעים כמה נזק מקרים כאלה גרמו לחיי אדם, לרכוש ולסביבה). כל התרחישים שדמיינתם, כל הסיפורים ששמעתם וכל מקרי הביש יכולים לקרות רק כי השארנו אש בוערת בתוך מיכל עם נוזל רותח. לפיכך, חשוב לקחת אחריות ולגלות ערנות למצב.
כמובן שאין הכוונה לכבות את הנר בכל יציאה מהחדר לשירותים, או בסיבוב של חצי שעה בחוץ, אך פשוט מומלץ לא להשאיר נר דולק ואז לצאת לעבודה, או להדליק נר וללכת לישון (איך תכבו אותו, בחלום?). אז מה לעשות? להקפיד על מיקום נכון, משטח יציב ואינו דליק, וסביבה בטוחה
-
ההדלקה הראשונה של הנר היא החשובה ביותר!בהדלקה הראשונה מומלץ להשאיר את הנר בוער לפחות עד שבריכת השעווה מגיעה עד קצוות הכלי. אם הנר יכבה לפני שהגיע עד לקצוות הכלי, יתכן ובהדלקות הבאות הוא ייצמד לאותם גבולות חדשים שנוצרו במקום להמיס את כל השעווה בכלי, ואז תיווצר מנהרה קטנה, מה שאיננו רוצים.
-
נר ורוח – לא מומלץ להפגיש את להבת הנר עם רוח. למה? ראשית, רוח מזיזה את כיוון הלהבה, וכך היא לא דולקת באמצע, כך שהפתיל יהיה נטוי לאחד הצדדים, ושריפת השעווה לא תהיה אחידה. שנית, כאשר הרוח שולטת בלהבה, היא יכולה לכוון אותה אל עבר הכלי, מה שיוביל לפיח או סימנים שחורים עליו, ובאמת חבל ללכלך אותו.
-
נר ושמש – לא מומלץ להציב את הנר בחשיפה ישירה לשמש. הסיבה לכך היא שקרני החום, במיוחד בישראל הלוהטת, יכולות להביא את הנר לטמפרטורה גבוהה ובכך להמיס במעט את השעווה, ולפגום בצורתה. יתר על כן, החום מן השמש עלול לצמצם את זמן הבעירה של הנר בצורה משמעותית.
-
מומלץ לא להשאיר את הנר דולק יותר מ-4 שעות ברציפות. מדוע?בזמן שהנר בוער, הוא מתחמם בהדרגה, וככל שהוא נשרף זמן רב יותר אז כך כל מערכת הנר מתחממת (הכוונה לפתיל, השעווה והכלי בו הנר מוכל). ככל שהנר מתקרב לתחתית, הטמפרטורה תעלה בהתמדה, ואם הנר בוער לכמה שעות ארוכות ברציפות, השעווה תתחמם במיוחד ולהבת הנר עלולה להיות יותר גבוהה מהכלי של הנר, ואף להדליק חומרים דליקים הסמוכים אליו. בנוסף, חימום יתר של הכלי עוד יכול לגרום לו להישבר.
בנרות יצוקים (נרות שאינם בתוך כלי), אף מומלץ לא להדליק את הנר למשך זמן ארוך משעתיים. על מנת למקסם את זמן הבעירה של הנר, נדליק אותו למשך שעתיים בלבד בכל הדלקה ונאפשר לשעווה הרטובה להתייבש, תוך כדי הקפדה על הישארות הפתיל במרכז. כך אנו נהנים מבעירה איכותית ופחות טפטופי שעווה אל מחוץ לגבולות הנר.
בנוסף, כללים אלה מאריכים את חיי הנר! כאשר הנר דולק, נוצרת בו בריכת שעווה חמה, מוקפת בשעווה מוצקה. בזמן שהפתיל בוער, השעווה מתחממת ומתנדפת באוויר, וכך היא יוצאת מהכלי (זהו סיפור חייו). אם השעווה תבער יותר זמן, אז היא גם תיעלם מהר יותר, אך אם נכבה אותו לאחר לא יותר מארבע שעות, השעווה שנמסה תתקשה ונוכל לעשות בה שימוש חוזר!
כך החיים של הנר ממשיכים, ואיתם ההנאה שלנו! אנו ממליצים להדליק נר אחר לאחר תום זמן השימוש בנר הראשון (הרי בשביל מה הוא מחכה בתור כמו נר טוב?).
-
כלל ראשון-
חשוב מאוד לקטום את הפתיל לפני כל הדלקה מחודשת (5 מ"מ). לאחרכיבוי הנר נשאר פתיל מפויח, והבערתו מחדש עלולה לגרום לנר להוציא עשן שחור. עשן שחור יכול ללכלך את השעווה, ואף לגרום לשריפה לא אחידה של שכבת הנר. לכן, לפני כל הדלקה נחתוך את הקצה של הפתיל, ונהנה מלהבה מתאימה ובטוחה.
קיצוץ הפתיל גם תורם לחיי השריפה של הפתיל, כי אז הלהבה שלו קטנה יותר וכך היא נשמרת לאורך זמן. מכאן למדנו שפתיל ארוך יפלוט עשן שחור ויישרף מהר יותר, ופתיל קצר ניזון מהשעווה, ולכן הוא יישרף לאט יותר.
-
כלל שני-
יש למרכז את הפתיל לפני כל הדלקה. מומלץ לעשות זאת כדי להבטיח בעירה אחידה ושווה של שעוות הנר. יש לוודא שהפתיל נשאר באמצע הנר, ואם הוא זז לאחר הכיבוי תמיד אפשר למרכז אותו בחזרה עם קיסם או גפרור.
אם קניתי נר חדש, וכרגע אני לא רוצה להדליק אותו, עליי לשמור את הנר במקום מוצל, קריר ויבש. אם הנר נחשף ליותר מדי שמש וחום, זה עלול לשנות את הצורה והצבע שלו, ואף לגרום לריח להתנדף מהר יותר. בנרות הסגורים שלנו, הכלי אוטם ומשאיר את הריח בפנים, אך בנרות שאינם אטומים, עלינו להכניסם לשקית או קופסה, ולשמור במקום המתאים. אחסון נכון על הנר יכול לשמור עליו חדש וטרי עד כשנה.
הדרך בה מתבצע כיבוי הנר תשפיע על המשך הבעירה שלו.
ההמלצה הטובה ביותר היא לכבות את הנר בעזרת הפסקת זרימת החמצן לבעירה שלו עם הכלי המיועד לו. בצורה זו, הנר כבה, וכשתי דקות לאחר הכיבוי כבר נוכל להמשיך ליהנות מניחוח עדין עד שהשעווה תחזור להיות מוצקה.
יש לכבות את הנר כאשר מופיעה התחתית של הכלי (בערך כסנטימטר לפני הסוף). במצב בו השעווה החמה נוזלת לתחתית הכלי, הוא עלול להתחמם מאוד ולהישבר, מה שמוביל לסימנים על המשטח ואף כוויות. לכן, בעת הגעה לתחתית הנר, יש להוקיר לו תודה, למלא מים רותחים ולשפוך לתוך הכלי, כדי שנוכל להוציא את השעווה המעטה שנותרה. לאחר פעולה זו, נשארנו עם כלי נקי ומסוגנן ועליו מדבקה מעוצבת - ומשם הוא ישמש אותנו לשתילת עציצים קטנים, אחסון לתכשיטים ואביזרים קטנים – או פריט דקורטיבי שמוסיף אווירה וסגנון לחדר.
לסיכום
נרות הם מדהימים, וכאשר אנו שומרים על כמה כללי זהירות פשוטים, אנחנו נהנים מהם בבטחה ומפיקים את מירב ההנאה מן האש. אנחנו ב-AVIRA תמיד נשמח לסייע, לייעץ ולתת טיפים בכל הנוגע לשימוש בטוח ונכון בנרות, וגם בשאר השאלות בנושא.